בני

יום אחד, כשהלכתי ברחוב, ראיתי אותו – שולחן מכונת תפירה ישן, זרוק ליד פח, חבוט וחלוד, כאילו מישהו החליט שהוא לא שווה יותר כלום. אבל אני לא מסוגל לעבור ליד…

כשהייתי ילד, העולם היה מגרש משחקים של חלקים ישנים ורעיונות חדשים. הייתי לוקח קרש גיהוץ ישן ומשתמש במנגנון שלו לבנות כיסא מתכוונן, או תופס מנוע של מעבד מזון, משורית קטנה…

כשהתחלתי לעבוד עם צמחים, הבנתי דבר אחד: הטבע לא צריך אותי כדי להילחם בו – הוא צריך אותי כדי לעזור לו לפרוח. הגישה שלי תמיד הייתה אקולוגית, אורגנית, כזו שמכבדת…

שלום, אני בני, ואם אי פעם תהיתם איך מכינים סבון טבעי בבית, אני אראה לכם את התהליך שלי – שלב אחרי שלב. זה משהו שלמדתי לעשות בזמן הקורונה, כשחזרתי לחיבור…